מה מיוחד אצל גולד ומהם השירים המנצחים של השבוע? (רמז: מעורר השראה)

מאת: יוחנן בלייך • צילומים: יח"צ

בכתבה הקודמת המלצתי על מיילך קאהן שניתן להגדירו כסוג של היפסטר חסידי, אני כרגע ממשיך עם הקו החסידי, רק לכיוון היותר רגוע, והפעם: חיים גולד.

חיים גולד הוא אברך חסידי המלחין, כותב מילים מקוריות ואף מבצע את שיריו. עד כה הוציא לאור כעשרה סינגלים שטרם מצאו את מקומם באלבום.

תוכלו למצוא לחנים שלו על "כי הם חיינו" ו"שלום עליכם" לצד שירים עם מילים באידיש ואף כאלו שכתב בעברית.

אני חושב שאם היו נותנים לי להגדיר אותו במילה אחת בלבד, המילה היתה "שלווה". מובן שיש לו לחנים המתפתחים לכיוונים יפים, והוא אף כותב מוכשר, אבל כאמור מה שהשפיע עלי זו דווקא השלווה הנסוכה על שיריו, ועל שירתו.

אז איך עושים חיים גולד? (לא שתנסו לחקות אותו! תהיו אתם!)

א. השלווה – ללא ספק המרכיב הראשון והעיקרי הינו שלווה פנימית. עניין של אופי. (השראה, זוכרים?)

ב. הלחנים – הלחנים הם לא מאד מורכבים אך עם זאת יש בהם תמיד מהלכים בלתי צפויים והם מתובלים בחידושים הרמוניים פחות מקובלים במחוזות המוסיקה החסידית (למעליותא!).
רוב השירים הם בלדות במקצבי 6/8 איטיים שמעניקים רגיעה שקטה…

ג. כתיבת השירים – חיים לא דוחף יותר מידי תוכן בשתי שניות… המילים זורמות לאט… יש הרבה מרווח לנשימה… כמו בשירו "ולאט… לאט, לאט, לאט נגיע מהר" (ממליץ על השיר הזה – שמו בישראל 'מעט זה הרבה').

ד. המילים – התוכן המילולי הוא לא בוטה, לא משתולל ולא כתוב גבוהה גבוהה… הוא בגובה העיניים. כל אחד מתחבר לטקסטים שאינם רחוקים ממנו.

ה. העיבודים – שלווים. לא תשמעו כאן גיטרות דיסטורשן, לא בראס ואפילו סנר דראם קשה לאתר. כן תשמעו בעיקר גיטרה אקוסטית יפהפייה ושלווה, קצת כינורות, חלילי צד וזהו.

העיבוד הולם את אופי המוסיקה וזהו דבר מבורך… (מי יודע כמה אמנים – וזה כולל את הזמרים ואף את המלחינים – נופלים על מעבדים ומוסיקאים שרחוקים מהסגנון שלהם, רק בגלל ש'כולם עושים כך')… האקורדים ברובם פשוטים, אבל תמיד יהיה בהם לפחות מהלך אחד מעניין ואקזוטי.

ו. השירה – השירה של חיים מעניינת מאד. בניגוד ל99% מהוואקליסטים כיום, קולו הוא "פשוט" (כהגדרתו בהלכות שופר). הוא לא מסלסל בקולו כלל; רק שר את השיר וזהו. הוא נותן לקולו להתפשט ולוקח את הזמן. בנוסף השירה היא בטונים נמוכים יחסית. (מסיר באופן אוטומטי את החשד שגולד בא "לדפוק הופעה" ולנופף ביכולות וואקליות…).

אז אמנם הופעות בבריכת הסולטן הן לא המגרש של חיים, (מסתבר יותר שתראו אותו מוביל קומזיץ כאשר הוא שר ופורט על גיטרה) אבל היינו שמחים אם היה מפנק אותנו מדי פעם באלבום מפרי השראתו, ובינתיים תעשו לעצמכם טובה, תורידו לנגן כמה משיריו כל זמן שהם חינמיים ופשוט תירגעו.

את שאר היריעה אשמח להקדיש דווקא לכמה חדשות מוסיקליות מהשבוע.

א. אין לי מנוס מלחזור שוב אל הכיוון האלטרנטיבי, השונה ולהצביע על סינגל חדש של פיני איינהורן בשם 'ואמונתך בלילות'. יתכן וכבר צפיתם בקליפ המשעשע (ושמההשקעה שבו נשמח אם ילמדו רבים…) אך אותי תפס הלחן הפחות מצופה. כאיש של קומזיצים הצליח פיני להביא דווקא את המקורי, ואשמח אם אמנים נוספים יוסיפו גוונים אישיים למרכולתם.

ב. בשמי הז'אנר היהודי הפציעו מספר שירי קיץ אלקטרוניים: גד אלבז עם "Just Like That" שמהפקתו המקפיצה יש מה ללמוד; עמירן דביר עובר את הכביש לצידו הפופי בלהיט "דספזלטוב" ולהקת 'אומן' הטרייה של ישי לפידות מכה גלים עם "יהיה בסיידר", לחן שמעלה זכרונות מ'אוף שימחעס' המיתולוגי כאשר על העיבוד שרולי ברונכר המוכשר.

ג. ובחזרה לחסידי, במקהלת מלכות שחררו השבוע את 'הושיעה' שאמור לירש את להיט החתונות ההיסטרי 'ניגון באבוב'. לשם כך הם חזרו על הפורמט: זאנוויל וויינברגר ומלכות על הוואקלס, לחן חסידי הארדקור ועיבוד אלקטרוני. האם אפשר להשוות? (ואולי אין צורך להשוות בין שירים…) מוזמנים להאזין ולקבוע.