ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות • פרק שני בסדרה

הוי מחשב שכר מוסיקה כנגד הפסדה • טור-המשך בסדרה המסקרת את המוסיקה האלקטרונית

מאת: יוחנן בלייך • צילומים: Pixabay

"הכל טוב אדון יוחנן", הגיבו לי מספר חברים על הטור הקודם, "אבל מה נרוויח מהמוסיקה האלקטרונית?" הם שואלים. ולעיתים הם מוסיפים: אנו אוהבים יותר להתרפק על צלילי התום של פעם, קלרינט מסלסל כאשר ברקע שומעים אקורדיון. אוחחח…

אז ראשית כל אבהיר: אין כמו החום והתום של מוסיקה המנוגנת בכלים חיים, ישר מהנשמה (ובודאי שאין כמו כלי נשיפה – אולי בדגש על קלרינט); אין כמו הטאצ' האותנטי של נגינת פסנתר אמיתית, או הסאונד המקסים של תזמורת סימפונית, ובודאי שהמוסיקה הסינתטית לא באה להתחרות במגרש הזה. בנוסף יודגש כי יש סגנונות של מוסיקה אלקטרונית שפחות מועילים לנו כצרכני מוסיקה יהודית, ובודאי שלקחת מילים קדושות ולעשות מהן צחוק באמצעות ביצוע שאינו משרת את הטקסט לא בא בחשבון.

אז מה הם אם כן הרווחים מהז'אנר הזה?

א. תוצאות מדוייקות – בהשקפה של מעבד, שיר אמנם מורכב מכמה וכמה חלקים, אבל אמור להיות מכלול שיוביל לתחושה מסויימת. בגדול יש כמובן שיר משמח מול שיר עצוב, אבל אמנים מסתכלים על פרמטרים רבים אחרים כמו בהירות, עובי, חדות ועוד ועוד. ברגע שהמפיק החליט על סאונד רצוי, הוא צריך להשקיע רבות בעיבוד כלי הנגינה כדי שיישמעו כמה שיותר קרוב לחזיון שמתנגן לו בראש. כאן נכנסת לתמונה המוסיקה האלקטרונית, עם ארסנל עצום של צלילים שאותם ניתן אף לכוונן ולסדר בלי סוף עד לקבלת התוצאה המושלמת. ניתן להאריך רבות בנושא, אך הדברים קשים להמחשה במסגרת טור כתוב.

ב. סאונד נקי – אם ניקח חצוצרה בתור דוגמה, כשהיא מנגנת היא משפיעה על מגוון תדרי שמע ולעיתים גם תדרים גבוהים או נמוכים מדי שגורמים לצרימה (לא מדובר בצרימה רבתי אלא בדברים שצריך אוזן טובה כדי להבחין בהם). כשמשלבים מספר כלי נשיפה ומיתר עם גיטרות ותופים ומעל הכל קולו של הוואקליסט הראשי מלווה במקהלה, מתקבל באופן טבעי סלט תדרים אשר בלא יודעין לא תמצא חן באוזני השומע. לפעמים גם אחרי שעות של מיקס מושקע ושימוש בציוד הקלטה משוכלל נותרות בעיות שלא ניתן לתקן, כי אלו הם הכלים ואין מה לעשות. וכאן שוב למוסיקה האלקטרונית הפתרונים. יש צלילים שנותנים תחושת מילוי בלי להעמיס, יש צלילים יפהפיים ונקיים למוסיקה איטית (פוטנציאל שכמעט לא ממומש במוסיקה החסידית) ואופציות נוחות מאד לטפל בתדרים.

ג. חיסכון כספי – כאשר אמן מפיק שיר או אלבום, עליו לקחת בחשבון עלויות גבוהות מאד בגין הקלטת כלי הנגינה – שעות הקלטה רבות שיש לשלם לבעלי האולפן ולטכנאי ההקלטות, וכן לנגנים. ככל שהעיבוד יהיה מורכב יותר, מדובר ביותר כסף. כיום, עם האלטרנטיבה האלקטרונית, מעבד אחד בונה הכל על המחשב, מה שחוסך כסף וזמן וגורם למוסיקאים להסס פחות לפני הפקת חומר חדש. יצויין כי מסיבה זו משתמשים רבים כיום אף במוסיקה החיה בצלילים ממוחשבים שתוכנתו היטב ונשמעים כמו כלים חיים ממש.

ד. נוחות – הרווח הזה הוא של המפיק המוסיקלי. בהקלטות של כלים אמיתיים, יש צורך להתמקם באולפן, לקבוע שעות הקלטה המתאימות לכל הנגנים ואז להקליט שוב ושוב עד לקבלת תוצאה משביעת רצון. מוסיקה אלקטרונית ניתן לבנות במחשב הנייד האישי בתוספת אוזניות, בכל מקום ובכל זמן. טעויות ניתנות לתיקון בקלות מדהימה, ובאופן כללי הכל פתוח.

ולסיום, ישנם דברים רבים שניתן ללמוד מהמוסיקה האלקטרונית וליישמם המוסיקה החיה, במידה ובחרתם להישאר בקופסה. הדבר שהכי תפס אותי זה הגישה המינימליסטית. קרי, כדי להישמע טוב לא צריך לדחוס יותר מדי רעש וכלים. פסנתר המנגן סולו או פריטת גיטרה בלבד יכולים להקסים אותנו אם ננקה לרגע את האוזניים מרעשים ונתרכז בסאונד הקסום של המלודיה המתנגנת.

6 תגובות

  1. הבנתי שבלייך הזה גם יוצר מוסיקה אלקטרונית… מעניין לשמוע

  2. ייוווו איזה מייבין.
    יש לך הגדרות מדויקות להרגשים דקים.
    יש לך מילים יפות לתחושות בטן שקשה לבטא אותם.
    כל הכבוד.
    אוהב לקרוא את דבריך הבהירים והמחכימים

  3. מגדיר במילים מדויקות
    את מה שכל מאזין מרגיש…
    כל כך נכון.

השאר תגובה