״הממשיך״ מתגעגע – יהודה גרין על מורו ורבו במלאת 22 שנים לפטירתו

הגעגועים שלי לר'שלמה ,
ילד הייתי במאה שערים מאזין בדבקות לניגוני מודז'יץ, חב"ד וליוסל׳ה רוזנבלט האגדי זצ"ל, עד לאותו יום בו אחי היקר לי, דוד, הביא הביתה את התקליט ״רבי שלמה קרליבך שר". תכף ומיד התאהבתי בדמות עם הגיטרה שהופיעה על גבי העטיפה, וכששמעתי את הקול הערב של רבי שלמה, החלה מתרחשת מהפיכה בילדותי. השירים שהשפיעו עלי במיוחד היו ״גיוואלד'שע ברידער״ גם כי שפת האם שלי היתה יידיש והשיר "וזוכר" שהכיל גם מעט חזנות שאהבתי.

לא עבר זמן רב ואחי הביא תקליט נוסף בשם "הוויליג׳ גייט" שהופיעו בו ״יתברך שמך״, ״השמיעני״ ו״אשא עיני״ ולראשונה שרתי את השירים גם בחיידר. התקליטים האלו הפכו בשבילי ארוחת בוקר וערב.

יום אחד הגיע במהלך ביקור אצל אחותי הגדולה, והנה גיסי נכנס הביתה עם אורח: ר' שלמה בעצמו! גיבור ילדותי! הסתכלתי עליו בתדהמה כשהתחיל לנגן בגיטרה ושר ״מקימי מעפר דל״ פשוט מדהים. באותו מעמד ראיתי כמה אהבה יש לו לזולת וכשהגעתי לגיל חמש עשרה כבר זכיתי לראות אותו שוב ושוב הסתכלתי עליו כמלאך, התמלאתי קנאה לסובבים אותו כמה הם קרובים אליו, כמה אהבה הוא מרעיף עליהם… ואני עדיין לא ביניהם.

הגעגועים אליו הם במיוחד לאותם ערבי שבתות בכותל המערבי כשכל המתפללים כבר עזבו והוא התחיל ״לכו נרננה״ זה היה ממש מעין עולםהבא, אוי, והטיש אחר כך, אני פשוט יונק ממנו כל תנועה עוד ועוד מהעומק של הניגון שלו. לאחר כמה שנים הגיע היום שבו ממש התקרבתי אליו וזכיתי שיכיר אותי מקרוב ממש כששרתי לו לראשונה קולות ליווי שהוא כל כך אהב, הוא הזמין אותי לבא איתו להופעה למחרת לשיר איתו לראשונה על במה. הייתי מאד מאד מרוגש, אין לתאר, השיר הראשון ששרתי איתו היה ״למען אחי״ הוא לימד אותי במילים אלו שאת השירי שלו חייבים לשיר אותם כמות שהם – עם הרגש והרוח שלו!
רבי שלמה לא רק מורה אלא העניק גם הרגשה של אבא.

אני רוצה כאן לקצר ולסכם בסיפור שכל מה שלמדתי ממנו בא לידי ביטוי כשהוזמנתי על ידי גיסתו הדסה קרליבך שתחי' לבוא לשיר בבית הכנסת שלו בניו יורק, ואלו היו ימים של התרגשות. לשמש שליח ציבור בבית הכנסת של רבי שלמה קרליבך זצ"ל… וואו, הלוואי והיום הגדול יבוא שבו נשיר ביחד עם רבי שלמה והלווים בבית המקדש עם משיח צדקנו במהרה בימינו. זכותו תגן עלינו!

באהבה יהודה גרין