מאת: יוחנן בלייך • צילומים: אתר האינטרנט של מיילך קאהן
"מה דעתך על האלבום החדש של פלוני?"
– "וואו! איזה קול, טונים של הלפגוט ושליטה וואקלית בול כמו פריד!"
"מה אתה אומר על מעבד אלמוני?"
– "תאמין לי, בול מונה רק יותר זול!"
להשוות אמן מסויים לאחד מגדולי האמנים זו מחמאה, נכון?
אז זהו, שלא. ונהפוך הוא: החיסרון הכי גדול שיכול להיות למישהו זה שהוא 'נשמע כמו'. כי לפני שמתחילים לדון האם מוסיקה מסויימת היא יפה או לא, צריך שנדע שהיא מחדשת משהו… יצירה היא לא קרוקס שמייצרים לו חיקויים זולים בסין. יצירה היא תמצית נפשו של היוצר, והרי אין שני בני אדם שנפשותיהם זהות.
האמת שכבר תכננתי מזמן לכתוב על היוצר מיילך קאהן, אבל עכשיו עם שחרור אלבומו החדש זה נהיה יותר ויותר ברור: אחרי אלפי אלבומי מוסיקה חסידית ומאות אמנים מרחבי הז'אנר שסובבים פחות או יותר סביב אותו מעגל סאונדים, אותם מקצבים ואותם רעיונות, יש כאן משהו חדש, שלא היה עדיין.
אפשר אולי לדון במיילך עצמו, ביכולותיו הוואקליות, בלחניו, בסגנון שיריו, אבל בדבר אחד אין מפקפק: מיילך הוא לא חקיין. הוא גם לא מכבד את המסגרות המקובלות. הוא מציג לנו את מיילך קאהן.
ואותי זה תפס מהרגע הראשון, כי לי אישית כבר נמאס מאותם מקצבי דיסקו, פריילך ורוק (שהיו מעולים עד שכבר יצאו מהאף). אותן בלדות ואותם וולסים שחוזרים בהם אותם קווים מנחים, שנשמעת בהן אותה גיטרה (של סינגולדה הבאמת מעולה!) וכן אותם עיבודי קשתות שבאמת מלאי חן אבל חוזרים על עצמם.
כאן אין צורך בהודעת יח"צ בנוסח 'תשכחו מכל מה ששמעתם!', כי שום דבר כאן לא יזכיר לי את מה ששמעתי אי פעם. (ולא, אני לא היחצ"ן שלו!)
בשונה מהלהיט 'ואהבת' שעליו יצביעו רבים כשיר שהכיר להם את מיילך קאהן, אני התוודעתי אליו דווקא מסינגל שקט יחסית בשם 'איין טראפ וואסער' (שמופיע כמובן גם באלבום, בשינויי עיבוד קלים). מהרגע הראשון תפס אותי הסאונד באופן בולט. העיבוד הוא כיפי ושונה, הלחן מתאים כמו כפפה למילים, והביצוע של מיילך מרתק.
נ.ב. על אף המנעד המרשים שלו, מיילך מכחיש את היותו זמר מקצועי, יהיו שיאמרו שדווקא שירתו מלאת חן והוא מבטא באופן הטוב ביותר את שיריו, אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם…
שירים נוספים מתוך האלבום שאני ממליץ להאזין להם:
אבי יתומים – לחן ייחודי שמעובד בבליל של סגנונות ייחודיים. המקצב הוא R&B והסולמות משתנים, הסאונד הכללי הוא בלוז-גוספל.
קודשא בריך הוא – שיר שבת יפהפה שכל אחד יכול להתחבר אליו, כאן העיבוד (המהמם!) יותר קרוב למה שאנחנו מכירים, ועדיין הלחן הוא מיילך'י ומיוחד.
מי יודע – המילים ממגילת אסתר "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" מוצאים ביטוי אקטואלי בלחן יפהפה זה ועיבוד תואם.
הקיצר, אם נדמה לכם שלמוסיקה החסידית אין כבר חומרים פרשיים להציע, תרכשו וייתכן שתופתעו…
שונה/ מעניין/ מוזר? זה מיילך, ומבחינתי מגיע לו את הכתר.