מאת: יוחנן בלייך • צילומים: יח"צ
טוב, אנחנו אמנם כבר בחודש חשוון אבל אפשר עדיין לקרוא לזה שנה חדשה, אז שתהיה שנה פורייה ומלאת חדוות יצירה!
מאז הטור האחרון קרו דברים רבים במוסיקה היהודית: אלבומים, סינגלים וקליפים מגוונים. אני בוחר להקדיש את הטור הזה לשני אלבומים: אחד מהם הוא חידוש למוסיקה היהודית, והשני הוא חידוש בשבילי אישית.
אברהם פריד מוכר לכולנו כזמר החבד"י התוסס שמצליח לשרוד בשוק המוסיקה כבר עשרות שנים, טוב, לשרוד זו לא המילה הנכונה. הוא מוביל את הסצנה, ומבחינתי משתבח כל הזמן. קולו העוצמתי והצעיר אינו מסגיר כלל את גילו. אפשר לומר שהוא עשה כמעט הכל, החל מלחנים של יוסי גרין ומשה לאופר, עבור דרך אלבומי ניגוני חב"ד וקאברים לשירי ר' יו"ט עהרליך וכלה בהופעות ענק. הוא כובש בשיריו את כל המגזר הדתי ולא רק, הופיע עם אמנים כמו חנן בן ארי ועמיר בניון ואף שיריו בעברית (רק תפילה, מישהו הולך תמיד איתי ועלה קטן) מוכרים לכל, אבל האלבום הישראלי החדש שלו (טוב, לא הכי חדש אבל עדיין די טרי) 'כמה טוב שנפגשנו' מותיר ספק גדול אם ישנו ז'אנר שהאיש לא יכול לשלוט בו כדבעי.
לשיר בעברית – רבים יכולים (וגם בזה יש גרועים יותר…). אבל לשיר בעברית ולהעביר באופן אופטימלי את התחושות של כותב המילים זה לא דבר שכל זמר חסידי יודע לעשות.
באלבום תמצאו טקסטים ולחנים מרגשים לצד קצביים, אך הצד השווה שבהם הוא שהם מלאי תוכן, לא כאותם שירים ים תיכוניים על 'שמיים' 'לשמוח' וכיוצא באלו. העיבודים מרעננים ואף נוטים במעט לצד האלקטרוני, והביצועים הקוליים של פריד, כאמור, משובחים מתמיד.
ועכשיו נחשב מסלול מחדש לאלבום חסידי הארדקור: אלבומו החדש של מוטי שטיינמץ 'הנשמה בקרבי'.
וידוי קטן: עד לפני זמן לא רב לא הבנתי מה העסק הגדול שעושים מ'אמן הרגש'. משהו אפעס לא הסתדר לי, לא יודע אם זה היה המנעד, או הסאונד, או הביצועים. הרגשתי שהוא מסוגל ליותר ולכן הייתי די מאוכזב.
כששמעתי את הביצוע שלו ל'שופכים לב כמים' באלבום של חיים בנט ול'רחמנא' של רכניץ דמעתי, ואז הבנתי שכנראה לא שמעתי את החומר הנכון, או שלקח זמן למוטי עצמו להתמקם בנישה ספציפית שבה הוא מביא ביצועים פנטסטיים.
בכל אופן, בימים האחרונים יצא לאור אלבומו של שטיינמץ. 'הנשמה בקרבי', על שם לחן יפהפה של רולי אזרחי שפורסם לפני מס' חודשים מלווה בקליפ. מדובר בשיר קומזיצי סוחף ונעים לשירה. באלבום הזה שותפים מיטב המוסיקאים וביניהם פינקי וועבר, מוטי אילאוויטש, יוסי גרין ועוד. מובן שהאלבום מעוטר אף בעיבודיו של רובי בנט שאף מפיק את מוטי.
לא ניכנס כרגע לפרשנות מעמיקה של כל שיר באלבום, די אם נאמר שמדובר באחד האלבומים המושקעים שיצאו בתקופה האחרונה, אם בעיבודים מוסיקליים וקוליים, אם בלחנים המובחרים (יתכן שאף תמצאו עצמכם מזילים דמעה או שתיים, נקודת התחלה מצויינת יכולה להיות 'כה אמר ה" – דואט מקסים בין מוטי ומלחין השיר פינקי וועבר) ואם במוטי עצמו שנמצא בדיוק במקום הנכון בשבילו, בסצנת הרגש החסידית, ועושה עבודה נהדרת כוואקליסט שממצה היטב את החלקים האופטימליים במנעד שלו.
וממש לסיום: מלחין ירושלמי בשם מרדכי גוטליב שסגר את שנת תשע"ו בשיר 'זכרנו לחיים', ממשיך בקו הקרליבכי שלו ושחרר סינגל נוסף בשם 'כי הם חיינו'. השיר הוא מרגש בפשטותו ובמסר הברור של אהבת התורה העולה ממנו. כל זאת בליווי קליפ אותנטי ועיבוד יפהפה. איזו דרך טובה להתחיל את תשע"ח!