ביום ט"ז לחודש מרחשוון לפני כ"א שנים נפטר ר' שלמה קרליבך, כן, זה שהלחין את "לולי תורתך" ועזב את ליקווד ואת עולם הישיבות כדי לרפא לבבות שבורים. אותו אדם שכל חייו רק דיבר על אבא שבשמיים, ושר לו עם דמעות, אבל באותה הופעה גם חיבק נשים כגברים מה שאותו אבא שבשמיים לא כל כך אוהב. אדם שנולד בגרמניה, ייקה, לאבא ת"ח גדול ששימש כרב. אדם שבתקופת ה'סבנטיז' ישב עם גיטרה ושער ארוך ב'סאן-פרנסיסקו' כשמסביבו "היפלאך" שמחפשים משמעות לחיים.
לא פעם התווכחנו בישיבה על "קרליבך". על המורכבות שלא ממש מסתדרת עם עולם ה"שחור ולבן" הישיבתי. וכן, גם אני לא מבין הכל, אבל חז״ל היו אלה שלימדונו: ״איזהו חכם הלומד מכל אדם״. הפשטות, המסירות המוחלטת למען האחר, אהבת הבריות שאין כדוגמתה, מוזיקה שמשמשת כעזר למילים ולא להיפך ותורות נפלאות שובות כל לב. כל זה לא קשור למה הוא היה או עשה, לוקחים את הטוב, נהנים מהפירות היפים ומכירים לו טובה על החיבוק שנתן כשלאף אחד אחר לא היה אכפת. חיבוק שניחם לא רק בחייו, אלא מנחם עד היום. מי לא מתרפק על סיפור של שלוימלה קרליבך?! מי לא מכיר את "יוסלה קמצן קדוש"? או לא פיזם לעצמו פעם בצהרי שישי "לכובעד שאבעס…לכובעד שאבעס…". כמה חן ושלווה יש במילים ובסיפורים הללו, מין כמיהה לעולם טוב יותר, למציאות אמיתית יותר. מילים שמחבקות אותך באהבה גמורה.
לפני שנה זכיתי להשתתף בערב מיוחד מאוד שנערך ביום היארצייט של ר' שלמה, ערב שכבר הפך למסורת נפלאה, התכנסות אנשים מכל הסוגים, העדות והמינים, דיבוק חברים אמיתי ובו הקראתי כמה מילים שכתבתי, הנה לפניכם:
"ר' שלמה, היום לפני כ' (תשע"ה) שנים הלכת מאתנו, כלומר מאיתם, מתלמידיך ואוהביך. אני לא זכיתי, לא זכיתי לשבת לידך עם גיטרה או בלעדיה ולשוחח או לשיר כשאתה מקשיב לנשמתי ולא לפי. לשיר אתך לקב"ה ולא למען שום דבר אחר, לראות בעיניים את האמת שכל כך הייתה גאה בך וכל כך חסרה מאז שהלכת. אז אנחנו נותרנו עם מקום קבורתך, אבל רק גופך זה שמונח שם והרי הוא לא היה אתך גם בחייך, רק עזר לך להגיע ממקום למקום ולחבק עוד חבר שמחפש את נשמתו, ומה עוד נשאר לומר? מה? כלום. רק להיזכר במה שלא הכרתי ולהתגעגע. להתגעגע לאדם שמעולם לא פגשתי..
לפעמים אנשים שואלים אותי עליך, מתעניינים במה שעשית או לא עשית, ואני לא יודע מה לענות. רובם לא באמת מתעניינים בך, אלא בעצמם, כאילו מבקשים לקבל אישור לצדקותם. ואתה, אתה הרי רק אמרת לכולם שהם צדיקים וקדושים, אז אולי תבוא לכמה דקות ותחבק אותם כדי שיבינו".
