מאז שאני זוכר את עצמי שר(בערך מגיל שלוש), אני מחובר לרב שלמה ולשיריו. כשאני חושב על האומן הראשון שהכרתי ושניגוניו מלווים אותי הכי הרבה שנים, אני מודה על הזכות שהייתה לי ש"הגרסא דינקותא "שלי היא –ניגוני ר' שלמה.
ר' שלמה לדעתי הוא מחדש גדול ואפשר לומר אחד ה" ממציאים" של המוסיקה היהודית של זמננו. הוא בעצם הצליח להרחיב את העולם החזני והמוסיקה היהודית שהייתה שייכת רק לבית כנסת למוסיקה שנוגעת ומצליחה להעביר את הרגש גם לאנשים שלא היו מחוברים לבית כנסת כלל, ולמעשה להיות גם בתוך העולם המוסיקלי של זמנו – מעין חזן או שליח ציבור שמרגיש אחריות לחבר את הציבור לשירה ודרכה לריבונו של עולם.
כמו שהוא הסביר באחד הראיונות שלו "אני לא מתחיל הופעה בלי לגעת ולראות את האנשים קודם". אני עוד זכיתי לראות שני הופעות שלו כילד, באחת הוא הגיע באיחור גדול ואופייני, עד שכבר נרדמתי
ומהשנייה אני לא זוכר הרבה מעבר לזה שההורים שלי הביאו אותי רק כדי לראות אותו וכשראיתי אותו –כמו סבא נחמד עוד לא הבנתי ממה הם מתלהבים כול כך..
עד היום ככול שאני מתבגר ומנסה לחשוב איך מצליחים ליצור מוסיקה יהודית בכלים של זמננו ובעיקר איך מופיעים לפני קהל תוך מחשבה על השליחות שיש בזה – אני חושב איך ר' שלמה
היה נכנס להופעה, וזה המצפן שלי איך לכוון את הכלים מבפנים.
בחרתי לעשות ביצוע לאחד השירים היפים והפחות מוכרים " קראתיך יה הושיעני" מתוך הפיוטים למוצאי שבת זמן שהנשמה היתירה יוצאת וקשה לחזור לשגרה ואנו מרגישים קצת דלים- ומבקשים מה' "מדלות תבצעני מיום ועד לילה".