פרויקט קרליבך: מה שלמדתי מר' שליימל'ה – ישי לפידות

קונצרט ביתי צפוף ועמוס אך מלא בדמעות ושמחה ב"מבוא מודיעין" זה מה שהספקתי לקחת מר' שלמה בחייו… אך כנראה הרבה יותר אחרי לכתו.

בכל השנים, תמיד, היו מונחים בערמת הקסטות והדיסקים שלי, ולאחר מכן באייפד או באייפון, שיריו המזככים…

אז לרגל יום השנה ללכתו, הנה עשרת הדברים שלמדתי מר' שליימל'ה:

1. כרטיס הביקור הראשוני והמוצלח שלך, הוא… חיוך ומאור פנים.

2. שיר המושר לבד, חסר סיפור מקדים, חסר הרטטת לב המאזינים או הצופים לפני בוא הצליל הראשון – לעולם, לעולם לא יהיה אותו שיר הנעשה עם כל הדברים הללו…

3. קולך יכול להיות סדוק, שבור, מוצרד וחשוף.. אם הנשמה מאירה מגרונך אתה תכבוש את הקהל.

4 המנגינה הפשוטה ביותר, היא זו שהכי תצליח ללטף את ליבך ולגעת בנשמתך.

5. הפסוקים הנדושים ביותר יכולים לקבל משמעות חדשה עם מנגינה נכונה.

6. ככל שהטקסט יהיה קצר יותר, כך רבים הסיכויים להפיכת השיר להמנון…

7. לפעמים גיטרה מרופטת אחת, עדיפה על להקה רבת נגנים…

8. כן!!! יש כזה דבר – זמר ולמדן, זמר ורב, זמר ומנהיג, זמר ומורה דרך!!

9. אל תירא ואל תחת מביזיונות, נאצות, וחרמות. אם אתה שלם עם דרכך ועצמך, בסוף תאיר את כולם…

10. הרבה ענווה, אוי כמה ענווה….

15 שנה חלפו, ר' שלמה..
ודווקא עכשיו אתה הכי חסר פה….

—————————–

"הדבר הקשה ביותר היה כשכבר לא הייתי בליקווד ולא בלובאוויטש, ובעצם לא הייתי בשום מקום בעולם… לוקח הרבה זמן לעמוד לבדך על הרגליים, בין שמיים לארץ…" (ר' שלמה קרליבך)