אש תוקד בקרבי – קינה בת 900 שנה בביצוע חדש

מתוך אלבומם האחרון  "הלב, הרוח והנשמה" / שירי ר' אברהם אבן עזרא                                                    מילים: ר' אברהם אבן עזרא   לחן: אילן דמרי. עיבוד ונגינה: הוד דיין.

ירושלים העיר שכולם חושקים, רוצים, מתפללים ונלחמים עליה כבר אלפי שנים –  עיר שאלפי שירים נכתבו אליה ועליה.

בימים אלה, תקופת בין המצרים מציינים 1943 שנים לחורבן בית ראשון ו2435 שנים לחורבן בית שני. בשתי הפעמים, החורבן בגלל שנאת חינם, ששורשיה נעוצים בשנאת יוסף על ידי אחיו.  האחים אינם יכולים לדברו לשלום מחמת הקנאה בו על היחס המועדף שקיבל מאביהם  ועל חלומות הגדולה שהוא התנשא בהם עליהם. שנאה שבעטיה הם מבקשים לרוצחו נפש לאחר מכן.

שנאת חינם היא שנאה לא עניינית, שבה אדם שונא אדם אחר או קבוצה ללא כל סיבה מעשית, רק בשל העובדה שיש לו או להם תפיסה אחרת ששונה משלו. או בשל העובדה שהם שייכים לקבוצה אחרת משלו.

"אש תוקד בקרבי" – נשיאת ההפכים שבתוכנו. הקינה המיוחדת במינה שכתב ר' אברהם אבן עזרא (לפני 900 שנה בערך) מתארת את היציאה ממצרים ואת היציאה מירושלים. חרות מול גלות, עצב מול שמחה, שלמות מול חסרון. דואליות שלמעשה נמצאת בכל אחד ואחד מאיתנו בכפיפה אחת.

ירושלים כסימבוליקה לשאיפה לשלמות נמצאת בכל לב יהודי, מצרים סוג של עבר שרוצים לשכוח, להכחיש.

ב"אש תוקד בקרבי" יציאת מצרים נזכרת כמשהו שמח ומסמלת את היציאה מעבדות לחירות,         ירושלים מסמלת את היציאה מהשלמות לחסרון, את האבל על האובדן.

ר' אברהם אבן עזרא לא מכחיש את החורבן ומנגד אוחז בתקוה שהחורבן הוא על מנת לבנות מחדש שלמות. ניצחון החורבן הוא ע"י ההתמקדות בבנייה, כמו היציאה ממצרים שהינה מעבדות לחירות.                                                                                בידינו הבחירה לבנות את ירושלים או להנציח את מצרים.