סיפורו של השיר "מיין שטיבל" של הזמר והאורגניסט אברימי גולדשטיין מתחיל אי שם בשנת תשמ"ב, עת ישב האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור זצוק"ל בחדרו וקיבל את קהל חסידיו במאור פנים ובנפש חפצה, כשבין האנשים הצטנף לו בפינתו הקבלן הנודע ר' משה מילשטיין שהמתין להיכנס אל הקודש פנימה.
לאחר המתנה ארוכה 'הגיע תורך' לוחש לו הגבאי, ר' משה מוצא את עצמו עומד מול הרבי, ולפני שהוא מצליח להוציא מילה, שומע הוא את הרבי אומר לו 'ר' משה, אני רוצה שתרכוש עשרים דונם במתחם שנלר עבור בית המדרש', 'וכי מה צריך שטח כה ענק לבית המדרש?', מתפלא ר' משה, הרבי מביט בו ואומר 'ר' משה, אתה עוד תראה שיצטרכו את זה'.
וכך חלפו להם למעלה משלושים שנה, עד אותו מוצאי חג השבועות של שנת תשע"ה.
בית המדרש החדש שנבנה בשנלר גם הוא כבר נהיה צפוף מלהכיל את ההמונים, ר' משה הישיש מנסה בכוחות לא לו לפלס את דרכו החוצה בין ההמונים, לפתע נעמד מלכת, הוא האזין בקשב רב לקבוצת אברכים ששוחחו ביניהם על ההוראה החדשה של הרבי שאמר ש'בשל הצפיפות הנוראה יש להרחיב את בית המדרש על כל השטח הענק שנקנה בעבר'.
הדברים היכו בו חזק ולקחו אותו אחורה אל אותה שיחה שהיתה לו עם הרבי זצ"ל לפני יותר משלושים שנה והמשפט אותו אמר לו בסופה 'ר' משה, אתה עוד תראה שיצטרכו את זה'.
למחרת למגינת לב השיב ר' משה את נשמתו לבוראה, הוא אכן זכה שדברי הרבי התקיימו עוד בחייו, ובימים אלו ממש נשלמות ההכנות בקטע החדש של בית המדרש הגדול לרווחתם של החסידים, כך שבראש השנה שיבוא עלינו לטובה יוכלו החסידים להתפלל ברחבות וביישוב הדעת.
בעקבות הסיפור המקסים הזה, ולרגל הרחבת הבניין מגיש הזמר והאורגניסט אברימי גולדשטיין את שיר הנושא לאלבום אותו הוציא לא מזמן "מיין שטיבל", לחן פרי עטו שעליו הלביש מילים באידיש המתארות את השמחה של כל חסיד באשר הוא לשמע בשורת ההרחבה, שיר שכולו תודה על חנוכת הבית.
קרדיטים:
לחן, ביצוע ועיבוד מוסיקלי וקולי: אברימי גולדשטיין.
מקהלה: 'מזמור שיר'.
מקהלת ילדים: 'מקהלת ילדי אשדוד'.
טכנאי הקלטה ומיקס: יואלי צישינסקי.
עריכה דיגיטלית: אבי ז'נו.
אולפנים: 'סטודיו שיר', 'קול ראשון', 'זמירות'.
ניו מדיה: 'בחזית'.
תודה מיוחדת ליעקב רוטבלט ומנחם בריסטובסקי.