אברהמי רוט בראיון שכולו אמת ויציב

מאחר ומיקדתי את סיכום שנת תשע"ג במוסיקה החסידית על תופעת ההורדות הפיראטיות והפגיעה הגדולה בהפקות המוסיקאליות, התפלאתי לקבל את 'אמת ויציב', אלבומו החמישי של אברהמי רוט.
הפקה מוסיקאלית מושקעת, באלבום שהוא בית ספר למוסיקה; אלבום שלא מחפש להיות קליט ברגע הראשון בו תאזינו לו (מלבד שיר אחד – 'תתקבל'). זהו אלבום מסוג האלבומים שמפיק אומן כהגשמת חלום, משהו של 'פעם בחיים'.

השאלה הראשונה שעלתה במוחי היתה: דווקא אברהמי, הנחבא אל הכלים?

אז פגשתי את אברהמי מחוץ לסוכה ולאחר כמה רגעי שיחה ידעתי שזה יהיה הסיקור שלנו להשבוע.

תודה 'להורי היקרים' פותח אברהמי רוט את הגיגי ליבו בהגישו את 'אמת ויציב', ומעטים יודעים כמה תודה מכילים צמד המלים.

בפעם הראשונה בה שר אברהמי בפני ציבור מלבד בני משפחתו, היה זה 'כופה עליו כגיגית', פשוטו כמשמעו. עד ראיה הייתי, כשהאברך הצעיר מצטנף בתוך עצמו מול ההוראה שנחתה עליו: "תשיר".

זה התחיל הרבה קודם. ה'חוגים' לילדים בשעות הפנאי היו ציור ומוסיקה. אברהמי העביר את שעותיו הפנויות כבר כילד סביב למוסיקה, ולא – איני הולך לספר לכם על חוויות הילדות ומבחני תאוריה בקונסרבטוריון. אני כן יכול לספר שכבר אז דברו כולם על כישוריו ויכולותיו של הילד הביישן. הילד גדל, וכך גם הביישנות. הכישורים לא נעלמו וגם הכשרון לא התאדה, אבל על כך ידעו רק בני המשפחה הקרובה. שכן, הם זכו ליהנות מקולו בסעודות שבת וחג.
לאביו ז"ל היו כוונות אחרות. הוא רצה שכולם יהנו וגם קצת 'נחת' לא יכול להזיק… אבל אברהמי? הוא לא מסרב, הוא פשוט 'לא יכול'. עד לאותו ערב בו נוכחתי גם אני. הציווי נחת על אברהמי, והוא עלה על השולחן ושר. הוא רעד והזיע, אבל במטלה עמד.
ההגדרה הפשוטה היא 'בכח', כך דחפוהו אל תעשיית המוסיקה, הניחוהו על מפתן דלתותיהם של גאונים בעלי שם שיטעמו מנועם קולו.
כך החל הקשר עם מונה רוזנבלום וכך גם החל הקשר הראשוני עם יוסי גרין (אברהמי נשלח אל יוסי עם מעטפה שהכילה אלבום מוסיקאלי, בו השתתף). גם לאחר שעמדו מאחוריו עשרה אלבומים, ארבעה שלו ועוד שישה של חסידות פרמישלאן, נותר אברהמי בשלו: סגור ב-ד' אמותיו.
בערב השנה החדשה, רגע אחרי שהאלבום ראה אור, נפטר אביו ר' לוי ז"ל, עולם ענק של חסד ועשיה. ולא רק. ההלם היה גדול ואברהמי, כמו שאר בני המשפחה והמכרים, עצר לרגע את מרוץ החיים. כעת, לאחר השלושים, אנו יושבים ומנסים ללמוד קצת על המסע להפקת האלבום.

על אלבומו החמישי, אותו הגיש לירח האיתנים, החל אברהמי לעבוד לפני כשלוש שנים. אבל העבודות על אלבום שבדרך, החלו כבר לפני למעלה מחמש שנים.
שמועה המתהלכת בתעשיית המוסיקה טוענת כי אומן החפץ להשאר 'רלוונטי' – חייב להפיק אחת לשנה אלבום מוסיקאלי שיזכיר למאזיניו כי הוא עדיין 'בועט'. מיד לאחר צאת אלבומו השני – 'אתה נגלית' – החל אברהמי באסיפת לחנים לאלבום אולפן שלישי, ובעודו שוקד על הקלטת חומרים שרכש ואסף, העלה גיסו, איש הסאונד שלום קליין, רעיון להפיק אלבום הופעה חיה. אמר ועשה. הביא אולפן הקלטות נייד (פרויקט הקלטה מורכב ביותר). החומרים נאספו והוכנסו לאולפן, שם במשך שבועות עמלו על ה'מיקס' והפיקו את ה'זיץ'.
האלבום, שהיה נראה כי הופק כדי לחסוך בעלויות של אלבום אולפן, נחטף מהמדפים באופן בלתי מובן, וגם הדפסה נוספת לא סיפקה את תיאבון הקהל.
משראה כי כך, הניח אברהמי בצד את אסופת הלחנים שכבר הקליט והפיק אלבום 'זיץ' נוסף. בין לבין דילג מחתונה לחתונה, ומשבת חתן לשבת נופש או שבת שבע ברכות, עד שאהרון זיסר יזם את 'שבת יוסי גרין'.
במשך שבועות ישב אברהמי עם חברי המקהלה, ערכו חזרות לתפילות שבת, כשפרקי התפילה מושרים בלחניו של יוסי גרין. יוסי התפעל עד מאוד מההפתעה ובהזדמנות הראשונה שישב עם אברהמי בביתו של מוטי זיסר, העניק לאברהמי את 'משה ואהרון' – לחן חדש לפרק תהלים, המשולב בקבלת שבת.

כאן, בעצם, נזרע האלבום החדש 'אמת ויציב'.
האמת ניתנת להיאמר שעד לרגע זה לא הגיעו הצדדים להחלטה, מי חשק יותר בפרויקט המשותף. כל אחד מהם טוען כי היה זה החלום שלו ולכל אחד מהם הסופרלטיבים על חברו מדוע דווקא הוא היותר נחשב בפרויקט המשותף.
צריך להכיר את הצמד כדי להבין עד כמה אמיתית וכנה הפשטות בה הם טוענים כל אחד בתורו כי שותפו הוא המרכז החשוב ביצירה.
נחזור לעניין בו פתחנו – תלאותיו של אומן בדרך להפקת אלבום.
כדרכו של יוסי, יושב הוא ומלחין את השירים יחד עם המבצע, ובודק את השילוב בין הזמר למזמר. לחן אחר לחן נבדקים, ואברהמי – שמאחוריו הפקת אלבומים רבים, אלבומיו שלו ואלבומי חצר הקודש פרמישלאן, עליהם ניצח, לצד הפקות נוספות בהן נטל חלק – לומד להבין שיוסי גרין אינו רק מלחין בחסד, כי אם יוצר הרואה את הנולד.
תוך כדי שירה ושיחה הוא ממליץ ומייעץ לאברהמי 'כאן תעצור למלודיה, שם מתאים כזה מעבר' – ואברהמי דבק בהמלצות.

כשהגיעה השעה להתחיל לבנות מהלחנים את התוצר הסופי, מגלה יוסי לחבר החדש-ישן: "יהושע פריד מבין את הלחנים שלי, אני אוהב את הפירוש המוסיקאלי שהוא מעניק להם". אברהמי פונה ליהושע, אבל על כל צליל ותו מפקח מרחוק יוסי בעצמו.
ליוסי יש הערות ליהושע, אבל גם ליהושע יש מה להגיד ליוסי. 'ניגון' ללא מלים? זה מתאים לאלבום חסידי פנימי שנועד להזכיר את ה'טיש', פוסק יהושע, ולאחר ויכוח לא קצר במיוחד, יוסי מוכן לשנות.
'מהר והבא' הוא מציע וכבר מקליט את השיר באולפן מעבר לים ושולח לישראל. ויהושע? אין טעם לשמוע בכלל – בכל אלבום שני יש 'מהר והבא'. אין מקום לעוד אחד. אז 'אהבת עולם'? מאן דכר שמיה. כשההחלטה נפלה לסגור את האלבום עם 'ניגון', כשידו של יוסי על העליונה בויכוח דנן, מתקשר דווקא האח הצעיר דודי רוט (אומן בחסד בפני עצמו) ומציע: תנסה 'תתקבל'.
הרעיון הגאוני מתקבל בתשואות, ומשני צידי האוקיינוס נכנסים יוסי ואברהמי לאולפן ומקליטים. גם על תוצר זה ניטש ויכוח בין יוסי ליהושע ("עם עושה שלום זה כבר נשמע לוויה"), אבל הפעם יוסי החלטי ומפעיל את זכות הווטו.
וכל זה על שיר אחד. עשרה אחוזים מהתוצר המוגש בפניכם.

יהושע פריד עצמו, שעסוק היה בשמחת בר המצוה לבנו, עסוק גם בעיבודיהם של שני אלבומים חדשים ועוד כמה שירים. בשיחת טלפון ניסיתי להבין ממתי המעבד מנסה להשתלט על התוצר הסופי.
• מה אכפת לך אילו מלים בוחר זמר ללחן?
"לא אכפת לי. אבל עם אברהמי זה שונה. זה לא לספק עבודה, אלא להיות חלק מהעשייה. כשאני חלק מהעשייה אני מביע דעה".
• אתה מבין שזה מוסיף לחץ ועלול לדחות את שעת ה-ש'?
"בעשייה יש לחץ. האם בשביל זה נתפשר על התוצר הסופי? נישן פחות ונעבוד יותר כדי לעמוד בלו"ז, אבל התוצר חייב להיות מושלם למטרתו. שיר של אברהמי רוט צריך להיות כמו אברהמי רוט ולא פחות".
• ועל העבודה עם יוסי גרין?
"יוסי גרין הוא מתנה לדורנו, כבר כמה אלבומים שעבדתי איתו וגם כעת אני עמל על אלבום נוסף שלו (צודיק גרינוואלד), ובכל אלבום העבודה אחרת והסגנון שונה. כל לחן מתאים למבצעו ולכל שיר יש מבנה משל עצמו. עונג וכבוד לעבוד עם הנשמה הגדולה הזו, רק שצריך ללמוד את השיר לפני שמתחילים לעבוד עליו. מדויק יותר לומר שזה מאתגר כל פעם מחדש לעבוד עם יוסי".