כל שנה בפסח אנו קוראים בליל הסדר על ארבעת הבנים, חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול.
בדורנו שהבלבול והאנרכיה שולטים, הסיפור וההבנה על אותם ארבעת הבנים מורכבים יותר. האם הבן החכם בעל ביטחון עצמי כפי שהוא נראה? האם הבן הרשע באמת רשע מתחילתו? האם הבן התם הוא באמת כל כך רדוד וחלול? ואיזה ילד בכלל אין לו שום שאלות לשאול?
בדורנו אנו עדים לתופעה העצובה בה ילדים עוזבים את היהדות ומסיימים ברחובות. פעמים רבות מידי זו תוצאה של חוסר ההבנה של הוריהם, שכל ילד יש לו אתגר ייחודי לצד האתגרים של דורנו רודף הטכנולוגיה.
המלחין רבי בנציון קלצקו הלחין את השיר כדי להזכיר להורים שההתמודדות של ילדינו ייחודית וכל אחד מהם מתמודד עם האתגרים העצמיים שלו והם צריכים אהבה ויד דואגת ולב חם, כדי שיחושו אהבה שתביא לצמיחה בחייהם ובאידישקייט.
יהי רצון שבעזרת השם נזכה לראות את ילדינו גדלים בצורה הטובה ביותר, כפי שאנו אומרים בברכה בשבת "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה". אמן.