"רוממות קל בגרונם". מילים אלו חרט סבי האהוב, ג'ונס עמנואל על הסידור שנתן לי במתנה לפני ראש השנה כשהייתי בן שמונה. אני מניח שהוא בחר את המשפט הזה בדווקא, מתוך ידיעה שיש לי כבר אהבה ענקית לשירה ולמוזיקה. במילים האלו ישנה התקווה וההדרכה שלו, שאני אשתמש ביכולות השירה שלי לסיבה לשמה ניתנו כל היכולות – להאדיר את שמו יתברך.
במשך שנים רבות הייתה לי זכות גדולה להתפלל לפני העמוד בימים נוראים וכך התפללתי שאצליח אפילו במידת מה למלא את ברכתו של סבי להביא את עצמי ואת הציבור להתעלות מהתפילות.
שנה שעברה, ביום הדין, העולם כולו התאחד בתפילה אינטנסיבית לשנה הבאה שיבוא בה הסוף לקשיים, לבדידות, למחלות ולסבל שהקורונה הביאה עלינו. התפיסה שהאנושות באמת כ"חומר ביד היוצר" הפכה לברורה ולמציאות המובנת על ידי כולם. מתוך אותן רגשות נוצרה המנגינה הזו.
בואו נחזק את עצמנו יחד להכרה שאנו באופן מוחלט תלויים בבוראנו ואין לנו עוד שום כתובת לפתרון הבעיות שלנו מלבדו.
מאחל לכולם כתיבה וחתימה טובה
שאול עמנואל