קבוצות של נוער חרדי ודתי שהגיעו בליל תשעה באב לרחבת הכותל המערבי, הביעו את כמיהתם לבית המקדש על ידי שירת שירי רגש והתעוררות. היו מתפללים שהדבר הפריע להם ובין הצדדים התפתח עימות • צפו בתיעוד ובדעתו של ר' מענדל ראטה
את הסרטון הזה, פרסם המשפיע ר' מענדל ראטה בצירוף לפוסט הבא:
"הסרטון הבא, מהערב בכותל המערבי, מזכיר לי אפיזודה מימי בחרותי בישיבה. ליל תשעה באב, בישיבה גדולה. אני יושב ואומר קינות, מנסה להתחבר לצער ולאבל, אך אחרי זמן מה הנני מרגיש שפי ולבי אינם שווים. אין לי כח למלמל מילים כה רבות. ואני חושב לעצמי, מה יש לי מלהגיד קינות כה רבות בשפה פיוטית שפחות מובנת בעידן שלנו, ופחות או יותר גם חוזרת על אותם רעיונות בכל הקינות שוב ושוב.. לו רק היינו יושבים בחורי הישיבה אחרי הקינות, ב׳זיץ׳ מרגש לליל תשעה באב, מדברים קצת על בית המקדש בשיחת חברים כמה דיבורים בגובה העיניים מתוך הלב, ושרים שירי געגוע לירושלים ולמקדש.. זה מה שהיה מחבר את ליבי ובטח גם את לב חבריי, אל תחושת הכמיהה אל הגאולה העתידה לבוא. בלי לזלזל חלילה במנהג אמירת הקינות שיסודתו מהררי קודש, אלא להוסיף אחריהם שעה של שירת הלב, שיותר מחברת כיום את הלבבות..
"איכשהו, אחרי הקינות, הנני ניגש אל כמה מחבריי ושוטח לפניהם את הרעיון, ׳מה אתם אומרים על זה׳..? הם מסתכלים עלי במבט של תמיהה, ״בתשעה באב״??? לא תמצא רב שיתיר לך דבר כזה. ואני חושב לעצמי, מי אומר? מהיכן המקור שאסור דבר כזה בתשעה באב? אין מובאה כזו בהלכה. ובכן, התקשרתי אל קו ההלכה, הקו הטלפוני אליו מחוברים רבנים 24 שעה ביממה. הרים לי איזה רב שרק למשמע השאלה נחרדו אזניו והוא ענה לי: חלילה! ׳לא יעלה על הדעת דבר שכזה׳. ידעתי שאין לכך שום מקור. בליבי ידעתי שהיום, זה מה שיחבר את ליבו אל הנוער היהודי אל הכמיהה למקדש ולגאולה, כי זוהי השפה של הנוער שלנו כיום. אבל ידעתי גם שקשה מאוד יהיה ליישם דבר שכזה ללא היתר מפורש. יכולתי רק לנחם את עצמי, שבשלב מסויים, הנוער יילך לזה מעצמו. הוא פשוט יתחיל עם זה, בלי לשאול אף אחד. אנחנו פשוט נמצא אותם יושבים על הרצפה ושרים על ירושלים עיר הקודש ועל הגאולה.
"לפני כמה ימים, שאלתי לחבר אחד שהוא פעיל בתנועות נוער המקדש, תגיד, האם ידוע לך על דבר כזה, שמאות בני נוער יושבים בליל תשעה באב ושרים שירי געגוע למקדש? ואם כן, היכן זה קורה.. הוא אומר לי: למיטב ידיעתי אין שום דבר שכזה כיום. עניתי לו: אוקיי, כנראה שבנתיים זה רק קיים בחזיוני.. כי דבר שכזה אמור לקרות באיזשהו שלב. הנוער הולך לכיוון הזה.
"הערב אני מקבל מלא סרטונים, ממאות בני נוער היושבים במעגל גדול ליד הכותל, ושרים שירי כמיהה לגאולה ולמקדש. ואז הגיע הסרטון הצפוי של מחאה מול המנהג החדשני הזה. אני מבין את לבבות שני הצדדים. זה מחזיק בטענה שבמשך קרוב לאלפיים שנות הגלות לא ידענו ממנהג שכזה, ואיך אפשר לשבת ולשיר את שיר ד׳ בהיותינו עוד בגלות..? וזה מחזיק בטענה, שאנו בעידן אחר, בו אפשר כבר לשמוע צלילי שירה וזמרה מרוחה של הגאולה שעומדת ומשתקפת לעינינו, ואם כי השירים המה עדיין שירים של כמיהה לגאולה מתוך הגלות, אך השפה של כבדות ובכי ויללה כבר פחות ופחות מתחברת ללב הנוער, והוא רק רוצה לשיר את שיר ד׳ בבית המקדש. ובמילים אחרות: אתם בוכים על החורבן, אנו חשים כבר את צלילי שירת הלוויים.
"אתם בוודאי יכולים לשער מי הולך לנצח. תהיו בטוחים שזהו מנהג שהולך להפוך למנהג של קבע בכל שנה בליל תשעה באב מול הכותל המערבי, עם מאות ובהמשך אלפי בני נוער. שנזכה בקרוב לשמוע את צלילי הגאולה השלמה, ונזכה לחזות בקרוב בבניין בית המקדש במהרה בימינו ובידינו".