משפחת קלצקו מציגה: "לא לפחד כלל"

אבל זה לא תמיד היה כך, לפני שנים רבות, שמירת שבת הייתה כמעט בלתי אפשרית בארה"ב. משרה מלאה משמעותה הייתה שישה ימי עבודה בשבוע מיום שני ועד ליום ראשון. אלו שבחרו לשמור שבת היו צריכים מידי יום שני לחפש לעצמם עבודה חדשה. אנשים רבים לא עמדו בניסיון הקשה וחיללו את השבת כדי להאכיל את משפחותיהם. אבל היו רבים שכן עמדו בניסיון. אותם אנשים מיוחדים לא רק הקריבו את עצמם על התורה והיהדות עם בני משפחתם אלא גם חיו לאורך ימים כדי לראות את ילדיהם, נכדיהם ואף נינהם כשהם דבוקים ומחוברים לחיי התורה.

כיצד התואר "שומר שבת" שנשמר בעקשנות כל כך הרבה שנים נזרק הצידה לטובת חיים חילוניים חסרי קדושה וקרבת השם להם ולמשפחתם?

כנסו למשפחת קלצקו. הרב קלצקו, אשתו שני ואחד עשר ילדיהם מעורבים בפעילות חסד ענפה מזה 30 שנה. שבת במיוחד היא הנקודה המיוחדת שלהם. החל באירוח מידי שבוע של 60-70 אורחים עד כדי יצירת רשת עולמית של מארחים לשבת (וגם לשידוכים) שנקראת Shabbat.com.

כל שבוע, המשפחה המוזיקלית משדרת בלייב את ההבדלה לאלפי אנשים מסביב לעולם, מבתי חולים ועד בתי כלים ומזכירים לכולם את היופי של השבת.

משפחת קלצקו מציגה כעת את היצירה הבאה שלהם, שחזור של סיפור אמיתי שאירע בסביבות 1910, כאשר שמירת שבת פירושה היה פיטורין מהעבודה על בסיס שבועי.

הרב קלצקו, שהלחין ומבצע את פס הקול יחד עם בנו לוזי, בחר להשתמש במילים של רבי נחמן מברסלב "כל העולם כולו גשר צד מאד, והעיקר לא לפחד כלל" כדי להבהיר את הרעיון שלו. כל העולם הוא גשר צר, זה יכול להיות מפחיד ומדכא ולפעמים גם מאכזב. יש פיתויים שמעורבים בסכנות, שזו המטאפורה הכי מדויקת לחיים במאה ה-20. אבל אותו הגשר מעביר אותנו ממקום אחד למקום אחר, זו השרשרת שכל חוליה בה מחברת דור אחד לקודמו. זו התורה והשבת, זו המשמעות כאשר אנו משתמשים במילה "אורתודוקסי".

העניין העיקרי הוא לא לפחד כלל. להישאר איתן באמונה. לשמור על התורה, להרים את הדגל של יהודי דתי בגאווה ואז תקטוף את השכר של משפחה יהודית נפלאה בעולם הזה וחיי נצח בעולם הבא.