בין שבילים של אי ודאות לבין מסלולים צפויים שכופה המציאות בין מסגרות, הגדרות ותבניות לבין שאיפות, רצונות וחלומות בין החומר לרוח, בין יציבות מנטלית ל"עוד מצב רוח" תוך כדי שאני עדיין עמוק במחשבות של ה"אולי" וה"בטוח"
תמיד הרגשתי שהמסגרות שעברתי בהן בחיים היו מעין תחנות חולפות… כחלק ממסע. לא מצאתי את "המקום שלי", או משהו שאני "שייך" אליו במאה אחוז. הרגשתי "נווד" – במובן הדימויי של המילה. כל אחד ואחת מרגיש/ה ככה לפעמים… "לאן שהרוח תִקח, כמו עלה – נע ונד"
מילים ולחן: נתנאל "נתי F.M" עמר הפקה מוזיקלית: עומר מרום ומאור "סטיצ'י" רפאלוב