הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עליהם הכתוב אומר: ״ואוהביו כצאת השמש בגבורתו״ (מסכת שבת דף פח)
אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה (מסכת חולין דף פט)
השיר מבוסס על המדרש הקדום שמתאר את היווצרות המאורות בתקופת בריאת העולם, שם נבראו השמש והירח בדיוק באותה עוצמה של אור.
קם הירח וטען: "ריבונו של עולם, אפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד״?
הגיב לו הקב״ה: אם כך, לך והקטן את עצמך.
נעלבה השמש מכך שהירח אינו חפץ להאיר יחד איתה, אך למרות שנעלבה, המשיכה לפרגן לירח מהאור העצמי שלה למשך כל הבריאה.
ההנהגה האצילית של השמש הרשימה את השם יתברך והוא כינה אותה: הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ״ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
בזכות הנהגתה האצילית של השמש, ברך אותה הקב״ה שתזכה לאור הכי נעלה – אור שבעת הימים!
מסר עצום ומרגש לומדים אנו מהסיפור הזה:
גם במצב שח"ו פגעו בנו, עברנו השפלה מהזולת, שיימינג או חרם, לא ניתן ליצר הנקמנות להשתלט עלינו, אלא להיפך, נשתדל להבין שהכל מלמעלה, נקבל באהבה ונתאפק מלהגיב.
דווקא תגובה כזו, מעוררת השראה ומגיעה לעוצמות הגבוהות ביותר – ״אור שבעת הימים״!
בקליפ המצורף, אורי מגלם את הירח ועמירן את השמש.