יונתן מספר על השיר:
יום אחד למדתי את הטקסט הזה – ברכה עתיקה שנאמרה בין חברים תלמידי חכמים, אך נתקבלה גם כברכה הניתנת לילדים בערב יום כיפור, והיא התחילה להתנגן בי מיד… הרעיון הזה שפני אדם יכולים לזהור כרקיע תמיד קסם לי, והלוואי ואזכה שיהיה זה אחד מילדיי!
האמת שכבר מההתחלה, התחיל להתנגן לי קולו של ברי יחד עם הצלילים הראשונים שנולדו, ולאט לאט הצטרפו בראשי שמיניית כלי הנשיפה, מעין מנטרה שמיימית שחוזרת על עצמה, מלווה את השיר ומהווה מעין יצירה עצמאית.
הימים ימי קורונה, כולנו ספונים אז בבתים… אני שולח את השיר לברי והוא חוזר אליי ואומר שהשיר ריגש אותו עד דמעות. לקח זמן עד שנפגשנו, עד ש"קלו המים" קצת של המבול הזה, והיה חיבור חזק ואמיתי.
האמת שרציתי זמן רב להלחין שיר על ספר הזוהר, ספר הסוד של רבי שמעון בר יוחאי שיום פטירתו חל בל"ג בעומר וזה מעין "תת-רובד" של השיר. השיר הוא על זוהר, על רקיע, ועל החיבור של זה לאנושי, לכאן, לי, לך, לילדים.
מקווה שאנחנו קצת שונים עכשיו, אחרי מה שעברנו כעולם, כעם, כמשפחה וכיחידים, אולי זוהרים קצת יותר. באהבה, יונתן